ביקורות ופרסים

תיאטרון, קולנוע, טלוויזיה

גוד ביי אפריקה 2007

כתב וביים: הלל מיטלפונקט
"יורם חטב כאיש המוסד העושה היום עסקים, קר, אירוני וחסר רחמים... מיטלפונקט חושף את הסיאוב הקושר את ה"אולד-בויז" הישראלים, שמטאטאים מתחת למעטה החברות את כל הטינופת. הוא אולי בעל המלאכה הטוב במחזאי ישראל כשמדובר בשרטוט עלילה, אפיון דמויות, דיאלוג שנון, ועירוב קומדיה במצב טרגי ביסודו. זה צוות שחקנים שאני מוכן לראות בכל דבר, ובוודאי במחזה עשוי היטב, כתיאטרון ישראלי עכשווי, שיכול להתחפש לבידור אבל יש לו מה להגיד."
- הארץ / מיכאל הנדלזלץ - 9.10.2007

"הצגה יפה וחכמה, מצחיקה וכואבת... נבחרת חלומות של שחקנים נפלאים שמעניקים ביצועים ברמה הגבוהה ביותר... יורם חטב מלא עוצמה" - ידיעות אחרונות

מובילי התרבות בישראל 2004

מקום 29 ברשימה

מובילי התרבות בישראל - 2004
"אחד השחקנים הבודדים שמצליחים לשלב פעילות אמנותית בפעילות עסקנית ומצטיינים בשתיהן. כשחקן, יורם חטב הוא אחת המניות הבטוחות בתיאטרון היום. בזכות בחירות אינטליגנטיות וביצועים אקספרסיביים הוא עיצב לעצמו מעמד של מושך קהל וכוכב קופה. הופעתו ב'קפואים' בהבימה, עליה זכה בפרס התיאטרון, היתה מצמררת ומרטיטה. כעסקן, ביצר מעמד של מנהיג, וכיור שח"ם - איגוד שחקני המסך, יש לו מניות בכורה בהצלחת המאבק בקיצוצים בתקציב. הלהט, האמונה ותחושות הבטן חזקים אצלו מהיגיון וממחשבה סדורה." - ynet 20.5.2004

קפואים - 2000

קפואים 2003

מאת: ברייוני לאברי בימוי: איציק וינגרטן
"רלף בגילומו של יורם חטב הוא פדופיל המרצה את עונשו בכלא שביצע את מעשי הרצח בסדר מופתי ודקדקנות של מבצע צבאי. פסיכיאטרית חוקרת נפגשת עם הרוצח בתאו כדי לאשש את התיאוריה שלה שהפשעים שביצע נובעים מפגם מוחי, ממחלה, ולא מתוך רוע לשמו. שלושת השחקנים בהפקה עומדים במשימה בכבוד... יורם חטב בונה דמות מאופקת ומפלצתית במידה בתור הרוצח הקר והמנותק רגשית... ההצגה מייצרת לא רק חוויה אינטלקטואלית מגרה, אלא גם חוויה רגשית מעוררת צמרמורת." - ידיעות אחרונות / ש.בר-יעקב - 28.4.2003

נשיקת אשת העכביש 2000

בימוי: איציק וינגרטן
"מכיוון שבמישור הדרמטי אין המחזה מאפשר מורכבות של ממש, עובר הדגש אל השחקנים. הכל תלוי בהם. להצגה ב'הבימה' אכן נמצאו שני שחקנים מופלאים כאלה. ג'וליאנו מר, הומוסקסואל שמעביר תחושה נדירה של רכות, ויורם חטב, שכולו אישיות פוליטית שאישיותו עשוייה מקשה אחת. הם לא רק שני שחקנים נפלאים כל אחד לעצמו, אלא שמערכת היחסים המרתקת שהם מעצבים ביחד הם נכס תיאטרוני מדהים ביופיו. עזרו להם הבימוי הרגיש והאנושי של איציק ויינגרטן, התפאורה המצויינת של פרידה שוהם. זהו ערב של שני שחקנים נפלאים."
- מעריב / אליקים ירון - 12.11.2000

"יורם חטב, בתור ולנטין, כולו תכליתיות ונחישות גברית, מבלי שינסה להחיות שום אידאל הרואי או ארכיטיפ מצ'ואיסטי... זוהי דרמה מעוררת השתאות וחמלה עמוקה, ובזכותם של ויינגרטן, מר וחטב התוצאה היא ערב של תיאטרון מעולה שאסור להחמיץ." - ידיעות אחרונות/ שי בר יעקב - 12.11.00

  • 1995 - פרס התיאטרון הישראלי - השחקן המבטיח של השנה
  • 1996 - שחקן השנה של התיאטרון הקאמרי על תפקיד בהצגות "תמול שלשום" ו"דבר מצחיק קרה"
  • 1998 - שחקן השנה של האקדמיה לקולנוע ישראלי על משחקו בסרט בסרט הקולנוע "קרקס פלשתינה"
  • 2000 - פרס רוזנבלום לאמנויות הבמה לאמנים ויוצרים מצטיינים המוענק על ידי עיריית תל אביב-יפו
  • 2004 - שחקן השנה של האקדמיה לתיאטרון בפרס התיאטרון הישראלי על משחקו בהצגה "קפואים" בתיאטרון הבימה
  • 2019 - פרס שח"ם על פעילות יוצאת דופן לטובת קידום מעמד השחקן
לוגו פרס התיאטרון
לוגו טקס פרסי אופיר
קוויאר ועדשים

קוויאר ועדשים 2000

מאת: סקארנצ'י וטאראבוזי ביים: אילן רונן
"במרכז ההצגה ניצב יורם חטב, בתפקיד אבי המשפחה, שנותן קונצרט קומי וירטואוזי, בתפקיד הבעל - הגנב - האידיאולוג. מרגע כניסתו לבמה הוא מחזיק את ההצגה בשתי ידיו, ואינו נח לרגע, בקולו המחליף גוונים, בחיוך סמוי אך ממזרי ועוקצני, ובאמירה הבוטה שלו: החיים זה התיאטרון הכי מצליח. הליהוק של חטב, שממלא תפקיד ראשי במאבק השחקנים נגד הקיצוצים בתרבות, מגביר את הצלחתה של בדיחה אחת מיוחדת שנוספה למקור האיטלקי . חטב הטיח בקהל הבכורה, שבמרכזו ישבה שרת התרבות, "איך זה שמצבכם כל כך רע, ואתם עושים כל כך הרבה בכורות חדשות." הבדיחה גררה אחריה שאגות צחוק של הקהל ומי שצחק ידע כמובן שעם להיטים כמו "קוויאר ועדשים" המצב לא יהיה רע בכלל." - אתר הבמה / צבי גורן - 2004

ריגוש - 2005

ריגוש 2006

כתב וביים: הלל מיטלפונקט
"חטב הוא שחקן גדול, ויש לו כמה רגעים מצוינים." - עכבר העיר ת"א/איתן בר יוסף - 5.3.2006

קדיש לנעמי - 2000

קדיש לנעמי 2000

כתב: הלן גינזברג ביים: חנן שניר
"יורם חטב מבשיל לתוך דמותו של אלן גינסברג הבוגר ומגיע לשיא רגשי מרתק בקטע הקינה 'הו אמא'." - הארץ / מיכאל הנדלזלץ - 23.02.2000

"אלכס פלג ויורם חטב טובים מאוד וההצגה מקרינה הרבה חום אנושי ובעיקר אמינות." - ידיעות אחרונות / שוש וייץ - 23.02.2000